ביקורת I Am Groot: מיס נדיר
אני גדול היא הופעה שרבים מאיתנו ללא ספק התרגשנו לקראתה מאז ההכרזה עליה . בהתחשב בהתרגשות של המעריץ והאהבה הכוללת לדמות, גרוט, הייתם חושבים שהסדרה הזו היא דבר לא פשוט. I AM GROOT, שיצא ב-12 באוגוסט בדיסני+, הוא אחד מעניין, ואחד שהייתי מסווג כפספוס נדיר עבור אולפני מארוול.
אני גדול בראש ובראשונה היא הצגת ילדים, למרות שבניגוד לתוכניות הקצרים האחרות של דיסני+ הם לא משאירים לנו הרבה מקום ליהנות מהמבוגרים. בזמן הצפייה הייתה לי הרגשה בוגדנית שהסדרה הזו נוצרה רק בשביל ההכנסה שהם יכולים להרוויח ממרצ'נדייז, וניסיון עלוב לחלוטין לתפוס את הצלחתו של Grogu של מלחמת הכוכבים.
אחרי שהתפנקתי עם סדרות כמו Dug Days והאחרונות יותר ביימקס! מפתיע לראות סדרה של מכנסיים קצרים, במיוחד בהוצאת מארוול, שלא סתם לא עומדת ברף, היא אפילו לא מתקרבת. הצילום והאנימציה המוצגים מרהיבים, אבל באמת הסיפור שבו ההצגה הזו נופלת. כפי שראינו בתוכניות כמו ביימקס! , אפשר ליצור סדרת מכנסיים קצרים שמספרת סיפור מרתק ומלא. מה שבאמת מעלה את השאלה מה קרה באולפני מארוול, כי כידוע, הם ידועים בכך שהם מוציאים תוכן ברמה הגבוהה ביותר עם סיפורים שנוטים באמת לעטוף את הקהל סביב האגודל שלהם.
וין דיזל חוזר בתפקיד גרוט, והוא מצליח כמו תמיד, בהתחשב שהשורות שלו מורכבות משלוש מילים. עם זאת, הפרק האהוב עלי היה זה שכלל את רוקט דביבון (בראדלי קופר). רוקט הייתה אחת הדמויות האהובות עליי ביקום מארוול מאז ההיכרות שלו עם שומרי הגלקסיה ואני כל כך שמח שהוא היה השומר שהם בחרו להשתמש בסדרה הזו, למרות שהיה נחמד לראות את השני גם שומרים. קירסטן לפור, מנהלת מה אם? חוזרת לביים את פרויקט האנימציה השני שלה ב-Marvel, ולמרות שלא אגיד יותר מדי, שני הפרויקטים האלה היו הכי פחות אהובים עליי ב-MCU.
פְּסַק דִין:אני גדול היא סדרה שיוצרה בידיים עבור הקהל הצעיר, ולמרות שאני אוהב את השומרים, היא לא משאירה הרבה מקום לנו המבוגרים ליהנות. אם יש לך ילדים או אם אתה מוצא את עצמך עם עשרים דקות נוספות בהישג יד, הייתי נותן לסדרה הזו לנסות, אבל אל תאבד שינה מעיניה.
ציון 3/10
עקבו אחרינו לסיקור בידור נוסף בנושא פייסבוק , טוויטר , אינסטגרם , ו יוטיוב .
