מאמרי מערכת
ליקום הקולנועי של מארוול לקח 10 שנים להציג את יצירת המופת שלהם,הנוקמים: מלחמת האינסוף,והוא המשיך והפך לסרט הרווחי ביותר של הזיכיון אי פעם. מארוול גרמה לנו להתחבר לדמויות ב-10 השנים האלה וכשאנחנו עדים להן מפסידות בפעם הראשונה, כולנו בכינו.
ראינו איך כל דמות ודמות התפתחה במהלך השנים. התפתחות בולטת כזו הייתה של טוני סטארק. מאיש עסקים יהיר ואגואיסטי של 2008איש הברזל, למנהיג, חסר אנוכיות, דמות אבמלחמה אינסופית. היינו עדים לכל זה. וזו הייתה אחת הסיבות לכך שהסצינה של ספיידרמן שנעלמה לאחר הצילום של ת'אנוס עוררה בנו רגשות.
וכל התיאטרון בכה.
קרא גם: סרטון סט 'ספיידרמן: רחוק מהבית' נחשף
בכינו לא רק על היעלמותו של פיטר, אלא גם על הצער הנצחי שהותיר על טוני. טוני דאג לפיטר כמו הילד שלו. זכור את הסצנה בספיידרמן: השיבה הביתהאיפה טוני אומר, אני רוצה שתהיה טוב יותר.? זה מסביר בבירור כמה טוני חש כלפי פיטר. הפחד הגדול ביותר של טוני היה לא למות. זה היה לראות את כולם מתים בעודו בחיים וחסר אונים לגבי זה. ראינו את זה בהנוקמים: עידן אולטרון.
היה משהו בסצנה שאולי פספסנו. מלבד פיטר וגמל, לאף אחת מהדמויות האחרות הייתה תחושה מוקדמת שהם עומדים להיעלם. גמל שלמה אמר, משהו לא בסדר. זה היה בגלל שמכולם נעלמו, רק שלמה וספיידרמן הייתה מסוגלת לחוש סכנה. זה היה בגלל הספיידי-סנס שלו שפיטר ידע שמשהו לא בסדר. אנחנו צריכים להסיר כובע בפני האחים רוסו על כך שתפסו את זה בצורה יפה ונתנו לנו רגע של פעם בחיים.