דיסני
לפני היקום הקולנועי של מארוול, סרטי מארוול נאבקו למצוא את הייצוגים הנכונים של הגיבורים הרבים של הזיכיון. כמה הצלחות נבעו ממאמצים אלה, כגון אקס מן זיכיון סרטים. עם זאת, כשזה מגיע לטלוויזיה, תוכניות רבות נפגעו או החמיצו. אקס-מן: סדרת האנימציה , מצד שני, למרות העובדה שתוכניות מעוגלות לגמרי כמו לִגִיוֹן ו למחוננים הדגישו מוטנטים פחות מוכרים, אף אחד לא איזן את הדמויות שלהם כמו גם X-Men: The Animated Series.
סייקלופס, ז'אן גריי, וולברין, סטורם, חיה, גמביט, נוכל וג'ובילי הם בין המוטנטים המוצגים בסדרת האנימציה משנת 1992. בכל פרק יש את הגיבורים באינטראקציה עם דמויות שונות מהממלכה שלהם, כמו גם מספרים מחדש של כמה מהסיפורים הידועים ביותר מהקומיקס. הסדרה נמשכה בסך הכל חמש עונות, אבל במהלך הזמן הזה היא הדגימה מדוע היא הגדולה מבין הטובות ביותר מבחינת היבטים טכניים ונרטיביים כאחד.
X-Men: The Animated Series משתמשת באנימציה דו-ממדית ותלת-ממדית כדי ליצור עיצובי דמויות ייחודיים המזכירים את עמיתיהם משנות ה-90. הופעת הקול של כל דמות היא גם התאמה נפלאה לגיבורים ולנבלים שהם מתארים. הזעם הרגוע והעקשנות של קטל ג'יי דוד כמו וולברין זכורים לצופים גם לאחר שני עשורים. למעריצים שמתעמקים בקומיקס יש כעת קולות לייחס לגיבורים ולנבלים הרבים שהוצגו, הודות לתמונות המחקות בדיוק את הקומיקס ומעניקות לכל דמות קולות מובחנים.
העובדה שכל פרק מילוי מתמקד בחבר אחר בנבחרת היא מה שהופכת את ההיסטוריה המקוצרת של התוכנית למושכת כל כך. אקס-מן: סדרת האנימציה הוא רעד ביקום הקולנועי של מארוול. לפני שיו ג'קמן הפך לקשר בל יינתק לוולברין, סדרת האנימציה הדגימה שלא כל הגיבורים הם צופים, תוך התייחסות לנושאים כמו גזענות. במקום להתמוטט תחת משקלם של הנושאים והסיפורים שלה, התוכנית משגשגת בכך שהיא מאפשרת לעלילות ולדמויות לשאת את הנרטיב. גיבורים רבים מקבלים את ההזדמנות שלהם לזרוח בדרך זו, כשהם מרובדים בשכבות עשירות בחלומות וחולשות שמבדילות אותם מבני גילם. X-Men: The Animated Series היא יותר מסתם קריקטורה נוסטלגית למעריצים; זה מתווה כיצד צריך לספר סיפורי גיבורי על נהדרים.