איך לעצב טקס?
לא משנה מה תהיה הצורה החיצונית או המסורת התרבותית, המטרה של כל טקס היא להגביר את העוצמה של הפרט. עלינו לזכור את העיקרון הזה בכל פעם שאנו מעצבים או יוצרים טקס חדש.
המטרה היא לא להקל על כיפוף הטבע לרצוננו, או כיפוף העולם החיצוני לצורה חדשה. נ או הוא המטרה העיקרית שלנו להיות מושכת בצורה מקסימלית לישות או לאלוהות שאנו קוראים לה. אם היינו משמיעים הקלטה של טקס על מזבח חדר ריק, גם אם היא הייתה משוכללת להפליא, יפה להפליא ומקפידה על פרטיותיה, לא תהיה השפעה קסומה או רוחנית.
צד הנפש של הטבע
מטרת הטקס היא העלאת התודעה של המשתתפים שלו, ורק בהעלאת התודעה הזו מוצא הטקס את כוחו. המטרה שלנו ביצירת טקס היא העלאת התודעה המיוחדת של האנשים המעורבים.
הכללים השולטים בעיצוב הטקס, אם כן, הם הכללים השולטים בהחזקת תשומת הלב. טקס פועל על ידי פנייה אל היצר והלא מודע, מצד אחד, מעורר מצב רגשי מסוים, ומצד שני, מחזיק את תשומת הלב באופן יציב בנקודת מיקוד. זה מעלה את העוצמה של הפרט, מעלה את התודעה למצבים גבוהים יותר.
כאשר עוצמתו של אדם הועלתה בצורה ספציפית ומיוחדת, אפשר לבוא במגע עם היבט מיוחד תואם של הטבע, שאיתו אפשר לעשות דברים יוצאי דופן.
לדוגמה, אם המטרה שלנו היא לעורר אנרגיה פלנטרית כמו מאדים, אנו מבקשים להעלות את התודעה לכיוון המיוחד של מאדים כדי שנוכל ליצור קשר עם זרם האנרגיה השמימי הזה. ברגע שנקים את נקודת המגע הזו, נוכל לכוון את האנרגיה הזו לעבוד בשמנו בהגשמת הרצונות שלנו.
מטרת הטקס אינה תחינה למאדים על מנת לרצות את האלוהות הפלנטרית ולזכות בחסדו; זה גם לא כדי להשיג שליטה על אנרגיית לחימה כדי שנוכל לרתום ולכוון אותה. תפקידו של הטקס הוא לעבוד עלעצמי, מביא את עצמך ליישור קו עם זרם האנרגיה הלחימה שקיים תמיד ותמיד. אין שום דבר בעולם החיצוני שאנו מבקשים לשנות או לתמרן; זהבְּעָצמֵנוּשאנו מפסלים באמצעות טקס.
זה נכון לא משנה באיזו תרבות, דת, מסורת או אסכולה של פולחן אדם יכול לעבוד בתוכה. צורות פולחן אינן נועדו להיות משמעת לאימון הנשמה, ואפילו לא להיות אמצעי לרצות את אלוהים. הם נועדו לאפשר להביא את האור של הכוחות הרוחניים למיקוד בתודעה. מטרתו של טקס היא לעשות שימוש ביכולות המובנות מעט של ממלכות הנפש, ובכך לקבל גישה לצד התודעה של הטבע.
הפסיכולוגיה של הטקס
הבנת הפסיכולוגיה של הטקס בדרך זו היא התרופה לאמונות תפלות ושרלטניות ריקות, כמו גם לציניות או ספקנות מוגזמת. אנו עשויים לשפוט את הלגיטימיות של כל טקס, לא לפי אביזרי העזר או המופעים המרשימים שלו, אלא לפי ההשפעה שיש לו על הלב והמוח שלנו.
כל צורה או סמל המופעלים בטקס הוא ערוץ להתמקדות. הסימן החיצוני והגלוי, בין אם זה כוס או צלב, מטה או שרביט, כדור בדולח או נוצה, אינו אלא נקודת מיקוד של תשומת לב המאפשרת למתפלל לבוא במגע נפשי עם הכוח הרוחני שהוא החיים המחייה של אותו. סֵמֶל. במילים אחרות, לא רק החומר החומרי של הסקרמנט הוא הערוץ הפיזי לכוח, אלא גם הדימוי החי והסובייקטיבי שנוצר בדמיונו של המתפלל על ידי השימוש הפולחני בו.
הסבר זה של ההיבט הפסיכולוגי של כוח על טבעי אינו גורע בשום אופן מההיבט האלוהי שלו. איננו טוענים שהמציאות הרוחנית אינה קיימת ללא תלות במוחנו או באמונתנו בה; אנחנו פשוט מכירים באופן שבו הכוחות הרוחניים
לפעול ברמת התודעה.
כוחות אלוהיים אינם ניתנים לתיאור ואינם מובנים לתודעה האנושית. כדי לעבוד איתם בכלל, הכוח הזה חייב להתגלם בצורות או רעיונות קונקרטיים. סקרמנטים, כלים פולחניים, סמלים ואפילו לבוש מגלמים כוחות רוחניים ואמיתות ראשוניים שהם מופשטים מכדי שנוכל להבין אותם, אבל אנחנו יכולים בדרך כלשהי לתקשר איתם רגשית או אתרית. באמצעות סמליות ציורית מסוגל המוח להרהר במה שלעולם לא יוכל לבטא או להעלות על הדעת.
דרך התבוננות זו, אנו הופכים מקושרים לעוצמה רוחנית שמבצעת את העבודה בשמנו. מקושר באמצעות מחשבה, כוח רוחני זה עשוי לזרום לתוך הנשמה ולהגשים את עבודתה האלוהית. כל פעולה טקסית פיזית שאנו עשויים לבצע אינה אלא הצל הרוקד של הכוח שפועל במישורים האתריים.
לשלהב את הלב בתפילהמתועד היטב שטיפול רפואי דווקא עובד טוב יותר כאשר המטופל מאמין ברופא והרופא מאמין בגישתו. אותו עיקרון חל על פולחן: תפילות ריקות וחסרות תחושה לא עושות דבר, ובכל זאת התרומה הצנועה ביותר מלב אמיתי מודלק ברוח יכולה להזיז הרים.
זה לא אומר שאנחנו יכולים פשוט להמציא חוקים משלנו לטקס לפי איך שאנחנו מרגישים. חוקי התכתבות טבעית מכתיבים את החומרים המתאימים לשימוש בכל טקס, והתעלמות מהחוקים הללו רק מונעת מאחד מכוח שניתן היה לעשות בו שימוש אחרת.
כל אלוהות או אנרגיה שמימית קשורה לצבעים, צמחים, קטורות, צלילים, סמלים ואיכויות אתריות אחרות. גוונים רטטיים אלה אינם רק נעימים לכוח הארכיטיפי המופעל אלא הם אכן ביטויים או ביטויים שלו.
המטרה שלנו בטקס היא להציף את התודעה בגילויים של אנרגיה אחת, כך שכל הנפש תובא להתמקדות חד-נקודתית על ארכיטיפ זה. בכל מקום שמסתכלים, צריך לראות רק ביטויים סמליים של ארכיטיפ זה בצבע, תמונה, לבוש ומרקם. הריח הקשור לאנרגיה זו צף פנימה דרך האף, בעוד שמוזיקה קצבית מכניסה את פעימות הלב שלנו לשלב עם הרוח שלה.
הגירויים השונים בטקס משרתים את המטרה להביא את התודעה למיקוד חד-נקודתי במצב רגשי נעלה, ובכך אנו זוכים לגישה למטריצה האתרית ומביאים את רצוננו לידי ביטוי בגורמים סיבתיים של הבריאה.
