סקירה: הכל מבאס! לא יכולתי לתאר את התוכנית טוב יותר

אם הייתי צריך לבחור, כנראה שאני יותר ילד משנות ה-90.

למרות שיש לנו אהבה והערכה אמיתית לכל דבר שנות השמונים, לאחר שבילה את גילאי 7-17 מושרשים בעשור שהביא לנו את אמריקה אונליין, כלב הטאקו בל ועיבוד מוטעה למסך גדול שלהמערב הפרוע, הקרבה שלי עם שנות ה-90 היא חזקה, מגדירה וכזו שמאוד נשארת חלק ממי שאני היום. למרות שבכנות אולי לא נראה לי שחלף זמן רב מאז שהשנים ההן קטפו את הקידה האחרונה שלהן, אני עדיין חייב להודות ששנות התשעים עברו כעת לעידן של נוסטלגיה, כשהאופנה, האופנות והתקשורת נתפסות כעת על ידי בני דור המילניום. קופסת נגינה סאטירית בשלה לבחירה עם תוכניות מהעשור כולל Full House ו-Roseanne שראו אתחולים מודרניים, מוצרים כמו קריסטל פפסי, ג'ולט קולה וזימה שחזרו למדפי החנויות, ולילות של שנות ה-80 שהוחלפו כעת ב-' שנות ה-90 בבר וגריל בפרברים המקומיים שלך.

כאשר למדתי סדרה חדשה בשםהכל מבאס!ישודר בבכורה בנטפליקס בפברואר 2018, תוכנית המתמקדת בתיכון בשנות ה-90 ומחווה לכאורה של העשור, לא יכולתי שלא להרגיש מעוניין במקצת, במיוחד לאחר הצפייה הטריילר הראשון לתוכנית . על אף שהוא הומוריסטי, ומגובה ב-Everclear, Everything to Everyone, הרגשתי מיד תחושת דאגה מתמשכת, שאין להכחישה, לנוכח הכמות העצומה של הפניות משנות ה-90 השופעות מהקליפ הקצר הזה - אולי יש עוד, או שזה כל מה שהתוכנית תהיה?

למרבה הצער, זה בעיקר. יתר על כן, למרות כותרת משותף לאחד מהשירים האהובים עליי של Reel Big Fish, התוכנית אכן עומדת בשמה במונחים של כמה היא, בהעדר מילה טובה יותר, באמת מבאסת.

יש לציין שהמופע הזה מתרחש במהלך שנות ה-90, למקרה שלא הייתה שום דרך לדעת.

כל ניסיונות שיעשו לסבול את הקרנת הבכורה של הסדרה יגרמו לכך שהצופה יצפה בחברי השחקנים שנדחים לכאורה מכל אחד מהםדברים מוזריםהאודישנים פועלים בצורה גרועה דרך סיפור עייף מונע על ידי מערכות יחסים המתרחש בבורינג, התיכון המשעמם הבדיוני של אורגון, כמו גם הר של קיא מתרבות הפופ של שנות ה-90 שנמצאת כמעט בכל פריים של התוכנית המאכזבת הזו. ואילו תוכניות דומות לתקופות כמו האמור לעילדברים מוזרים,פריקים וגיקיםאו אפילו קלאסיקות כמושנות הפלאהתמקד בסיפור ואיפשר להתייחסויות ספציפיות לעידן פשוט להחמיא לפעולה,הכל מבאס!הוא הפוך, כשהרפרנסים קוברים את הסיפור במפולת שלגים עטופה של Surge, בעוד שהסיפור עצמו אפילו יוצא מגדרו כדי לעבור כל חומר אמיתי כדי לפנות מקום לקריצה הבאה למצלמה בדמות דמויות פואטי שעווה על רעידות אדמה קטנות של טורי עמוס, ביל קלינטון או VHS. כל כך הרבה VHS.

יש אפילו סצנה מביכה במהלך הפרמיירה שבה חברי מועדון הדרמה של בית הספר פורצים להופעה מאולתרת מגוחכת בקפיטריה מתוך כוונה לקדם אודישנים להצגה הקרובה, שזוכה לתשואות מצד הקהל שעל המסך אבל נראה לי לגמרי מוזר - אני אף פעם לא יכול להיזכר פעם אחת שבה משהו כזה התרחש בצעירותי, ואני מאתגר מישהו להוכיח לי אחרת. אני צריך להזכיר שחברי השחקנים המרכזיים נמצאים במקרה גם במועדון ה-A/V של בית הספר שלהם, שוב מראה עד כמה השותפים לכתיבה ג'וש אפלבאום ואנדרה נמק בטח ממש ממש אהבדברים מוזרים ? זכור, היו אלה שני האנשים שכתבו את התסריטנינג'ה מוטנטים בגיל העשרה צביםמאתחל. לא אכפת לי מהם.

בהצלחה להגיע לסוף הפרק הראשון, כמוהכל מבאס!עשוי למעשה לגרום לאלה שכמהים לימי החיוג של פעם לנסות להעמיד פנים שימים אלו לא היו קיימים כלל. משחק חסר ברק, דמויות מעצבנות שלא מצליחות להתחבר והודו עמוס מדי של זיכרונות משנות ה-90 מתפוצץ מהמסך באופן שרומז שלכל המעורבים אין מושג מה הם עושים. לא לקח לי הרבה זמן לעבור לחום המרגיע של אפארקים ונופששידור חוזר - אני אקח את התעלולים של אנדי דווייר על מה לעזאזל זה היה בכל יום.

אולי בכל זאת אני ילד משנות ה-80.

הדירוג שלי: חצי אחד של קלטת VHS מתוך חמישה

עגבניות רקובות: 68%

מטאקריטי: 62%