אווטאר: סקירת דרך המים - חזון סוחף ויפה

ג'יימס קמרון הוא אמן קולנוע. זו אמירה שתעלה ויכוחים או ויכוחים ממעטים מאוד. יש לו שניים מהסרטים המרוויחים ביותר בכל הזמנים גִלגוּל ו כַּבִּיר , ושני סרטי ההמשך הגדולים ביותר שנוצרו איתם חוצנים ו קטלנית 2: יום הדין . מיותר לציין שהמעריצים רוחשים מהתרגשות כצפוי אווטאר: דרך המים סנטימטרים קרובים יותר ויותר לשחרור עונת החגים הזו. אז, האם זה עומד בהייפ ובציפייה לבניית שלוש עשרה שנים? זו שאלה עמוסה שראויה לדיון.

לא הרבה נקודות סיפור או פרטי עלילה נחשפו באמצעות טריילרים או חומרי קידום מכירות. אז, אני אלך בעקבותיו ואשמור את הסקירה שלי כמה שיותר מעורפלת וחופשית לפרטים כדי לשמר את המסתורין. חזרה לפנדורה, כדור הארץ כמו ירח ראוי למגורים שהנאווי מכנה בית, מביאה איתה את כל היופי וההדר שהייתם מצפים לו; עם זאת, מעבר ליופי הזה, אין כאן הרבה. כמו מתנה ארוזת להפליא שמרגישה חסרת משקל וריקה בידיים שלך. זה יפה למראה, אבל כשאתה באמת חופר פנימה, אתה מוצא את עצמך רוצה עוד.

היו צעדים מרהיבים בעולם האפקטים החזותיים במהלך שלוש עשרה השנים מאז שהסרט המקורי סנוור את הקהל. ההתקדמות הללו מוצגות כאן במלואן, ויוצרות עולם סוחף כמו שהוא מרהיב. כפי שהכותרת מרמזת, חלק גדול מהסיפור סובב סביב המים הפתוחים של פנדורה, חוקר את מעמקי האוקיינוס ​​ואת היצורים הייחודיים המאכלסים אותם. זה הזמן שבו הסרט מעורר יראת כבוד ביותר, באמת מציג את מיטב האפקטים הוויזואליים והצילום שלו. אלו הדמויות בתוך אותן תמונות ממוסגרות להפליא שחסרות עומק.

ג'ייק סאלי (סם וורת'ינגטון) חוזר, אך הפעם נראה שהוא פחות מצויד להוביל את הסרט, שלא לדבר על הזיכיון רחב הידיים שתוכנן לשנים הבאות. כל מה שעשה אותו בעבר מעניין נפשט ממנו. במקור גִלגוּל הוא היה מרותק לכיסא גלגלים שניתנה לו ההזדמנות לרוץ שוב. הוא היה תאום שהתמודד עם אובדן אחיו בזמן שהוא נזרק לעולם שלא ידע עליו דבר, נאלץ להסתגל כדי לשרוד ונאמנויותיו נבדקות לאורך הדרך. זר שמנסה למצוא היכן הוא משתלב. פנימה דרך המים הוא מצטמצם לקצת יותר מנאווי עם אצבע נוספת.

קרא גם: ג'יימס קמרון אומר אווטאר 2 'לא נועד לגרום לאנשים לפחד משינויי אקלים.'

שינוי משמעותי אחד שעושה סרט ההמשך הוא עם הוספת הילדים של ג'ייק וניטיירי. הדינמיקה המשפחתית מוסיפה רובד נוסף לקונפליקט ההולך וגובר בין המינים הלוחמים, גם אם איננו רואים את הדינמיקה הזו נחקרת כראוי. למעשה, אלו הדמויות החדשות של הסרט שבסופו של דבר לוקחות את הבנשי על פי השלטון ומעלות את הסיפור. נער אנושי צעיר שעובר ליד ספיידר מעניין במיוחד. ספיידר עובד כל כך טוב כי הוא לוקח על עצמו את התפקיד שג'ייק סאלי שיחק במקור. הוא לא ממש שייך לשני הצדדים של הסכסוך. ילד אנושי שגדל בקרב הנאווי.

זה הרגעים הקטנים האלה של חקר דמויות שהסרט היה צריך יותר מהם כדי לגרום לנו להבין באמת את גיבוריו. הרגעים האלה נוכחים, אבל עם זמן ריצה של יותר משלוש שעות, הם מעטים מדי ורחוקים ביניהם. אמנם זה לא בהכרח סרט פעולה, גִלגוּל: דרך המים משגשג כאשר הוא נשען אל מרכיבי הפעולה שלו, כולל שיאו הנפיץ והפועם בלב. תחום נוסף של שיפור לעומת קודמו.

אווטאר: דרך המים הוא מחזה. תכונה מדהימה מבחינה ויזואלית שהייתה נהנית מנרטיב חזק יותר ומדמויות טובות יותר. למרות שללא ספק ניתן היה לקצץ את הסיפור כדי להשיג זרימה הדוקה ותמציתית יותר, מעולם לא השתעממתי או איבדתי עניין. ג'יימס קמרון יודע לבדר, והוא עושה זאת טוב מרובם. סביר להניח שמעריצי קמרון אמיתיים יקבלו הנהנים והומאז' ללהיטים הקודמים של יוצר הסרט. בסופו של היום דרך המים הוא חזרה מבורכת לסרט אהוב. למרות הפגמים שלו אין לי ספק שהוא יהיה הצלחה מסחררת ותצבור קהל מעריצים מושבע.

7/10

עקבו אחרינו לסיקור בידור נוסף בנושא פייסבוק , טוויטר , אינסטגרם , ו יוטיוב .