סלבריטאים
של בנדיקט קמברבאץ' דוקטור סטריינג' ברב-יקום הטירוף היה בוננזה עמוסת אקשן של קפיצות, פיתולים, קמיעות ואישיות מרובות של פרצוף יחיד. בסרט היה איזון של אימה ואקשן, תחושת ריגוש, ולהיות תמיד בקצה המושבים שלנו היה מחזה נפוץ בבתי הקולנוע.
חזרתו של סם ריימי ליקום הקולנועי של מארוול לאחר שלו טרילוגיית ספיידרמן עם טובי מגווייר, היה אחד שציפו לו מאוד. לכל סצנה הייתה תחושה מוגזמת של פליאה כלפיה. הסרט עצמו שיתף מאפיינים של קפיצות עולמיות כמו גם קטעי לחימה, שאם נקרא יצירתי, יהיה אנדרסטייטמנט. סצנה אחת כזו תהיה קרב הסטריינג'ים.
לסצינה המחבקת להפליא כאשר דוקטור סטריינג' מתמודד מול Sinister Strange הייתה רצף קרב די ייחודי לעיניים. התווים המוזיקליים שידועים כמרגיעים את שומעיו היו במקרה זה קורעים ומתרסקים בין שני היריבים.
בנדיקט קמברבאץ' אמר בראיון שנערך לאחרונה עם יוקרה אונליין איך הוא הרגיש לגבי הסצנה לפני עיבודה. הוא חשב שזה חסר אלמנט של חושך וצריך להיות יותר מעורפל כדי להתאים לדמותו של Sinister Strange. הוא הציע לעשות כמה שינויים בקרב, ואף המשיך לכתוב חלקים ממנו.
'הצעתי שזה צריך להחשיך בשלב מסוים. הייתה גרסה קצת יותר סכרינית בשלב מסוים ואני ממש מרוצה מהאופן שבו היא התפתחה. סם ריימי היה כל כך משחק בשביל זה ומייקל ולדרון ממש תמך בי לכתוב את זה גם כן. הפכנו את מה שהיה קרב קטן מאוד בין השניים למעין קרב מאוד מוזר והמצאתי באותו רגע. ממש אהבתי את זה.'
הוא קבע איך משחק החיקוי השחקן היה אוהב את זה אם הם היו הולכים רחוק יותר עם היבט של גוון כהה יותר, אבל בסופו של דבר, היה מרוצה מהתוצר הסופי.
ההמשך ל דוקטור סטריינג' לא היה אחד, אלא מספר גיבורי על שחלקו את אור הזרקורים. למרות שהסרט עצמו זכה לביקורות בינוניות מרוב המבקרים, ההיבט הכללי של אימה וחושך זכה להערכה רבה.
דמותה של אליזבת אולסן של וונדה מקסימוף גרמה למעריצים לאבד את עשתונותיהם עם כמה שהיא מבריקה בתפקיד. הפנייה שלה אל ההיבטים האפלים יותר של דמותה באמת זעזעה רבים. היבט האימה כפי שהציג סם ריימי ונכתב על ידי מייקל ולדרון, גם וונדה וגם סיניסטר סטריינג' הצליחו להגיע להיבטים הנוראיים שלהם.
קרא גם: דוקטור סטריינג' 2 סצנה שנמחקה מציגה סקרלט מכשפה ערוף ראש מורדו
מָקוֹר: חוט אינדי