ביקורת: וויל סמית' ומרטין לורנס נושאים את הבנים הרעים המתוארכים לכל החיים'
עשינו כברת דרך מאז העידן העבר של אפוסי אקשן מרגשים של אמצע שנות ה-90, עם נסיעת השוטר של מייקל ביי מ-1995ילדים רעיםהגיע בדיוק כמו שסמית' התחיל לזרוח כמו תמיד, ופתח ברצף לוהט שיימשך גם ברבע הראשון של המאה הבאה עם שובר קופות אחרי שובר קופות שזכה באופן עקבי לשפע של רווחים ושבחי ביקורת.
ילדים רעיםניצלו את האופי החד פעמי של סרטים באותה תקופה, כאלה שנראו הרבה יותר מוכנים לספק זמן מהנה חסר חומרים בתיאטרון, כשהתכונה הגדולה ביותר של האחרון היא הכימיה שאין להכחישה בין סמית' לכוכב השותף מרטין לורנס. 2003 תיתן לקהל סרט המשך,Bad Boys II, שוב בסיוע ביי, שבשלב זה ביסס את עצמו בתוקף אמן אמיתי של סרטי קולנוע בפרופיל גבוה, כעת מלווה בגל של ביקורות שליליות וקבלות קופות בינוניות, שניהם מבטיחים לכאורה שהקהל ראה את אחרון מעללי הצמד על המסך.
קרא גם: ג'וקר יחזור לקולנוע לאחר 11 מועמדויות לאוסקר
עם זאת, עכשיו עצוםשבע עשרה שניםהוצא מהיציאה השניה המיותר וכשסמית' נמצא במקום האומלל של השנים האחרונות מלא ביותר חבטה מאשר חבטה שמצביעה על כך שהתיקו שלו פשוט לא מה שהיה פעם, האם ההמשך השני למקור של 95', את השם המתאיםבנים רעים לחיים, מייצגים חזרה לטופס עבור כרטיס הקופה שהובטח פעם אחת?
בנים רעים לחיים: טאוד או דוד?
העלילה? לא רלוונטי. גם זה לא בהכרח שוטר, שכן הנחת היסוד היא שחלק מהפושעים הבינלאומיים מחפשים נקמה, ככל הנראה, והם כיוונו את הזינוק שלהם כלפי מייק לורי של סמית'. מרקוס ברנט של לורנס, לעומת זאת, מבלה חלק ניכר מהסרט במתחנן לפרישה לאחר 25 שנים של שותפות מוצלחת עם לורי, מונעת בעיקר על ידי לידת נכדו והתקף מצפון במהלך המערכה הראשונה.
קיימת גם חוליה של רובים צעירים בצורת חטיבה מיוחדת שנועדה לסייע לורי וברנט בחקירות שלהם או לשמש כתחליף במאה ה-21 לצמד המזדקן, עם אנשים כמו ונסה הדג'נס, אלכסנדר לודוויג, צ'ארלס מלטון , ופאולה נונז סיימה את הצוות האמור בדרגות שונות של יכולת משחק.
לנוניז, במיוחד, יש קצת היסטוריה רומנטית עם לורי, כאשר סוג זה של פסאודו-retconning של זיכיון מתרחש יותר מפעם אחת לאורך 124 הדקות של הסרט. קייט דל קסטילו וג'ייקוב סקיפיו קיימים גם כצמד נבלים של אם ובן אבל אף אחד מהם לא זורח במיוחד אבל שניהם לא בהכרח רעים, רק ממוצעים
אם סימן ההיכר של סרט טוב הוא באיכות הרע הגדול שלו, אזבנים רעים לחייםלמרבה הצער אינו מציע יותר מאשר יבבה בהקשר זה. אפילו ג'ו פנטוליאנו, שחוזר כקפטן הווארד ושוב מגלם דמות ששחקן האופי הוותיק נראה תפור לה בשלב זה, והסצנה המכובדת האחת של די.ג'יי חאלד כאדם שמתעניין בציד של לורי, נמצאים בסוף היום רק שם, ונשכח לגמרי עד שהקרדיטים מתגלגלים.
במילים פשוטות, אם ראיתם את הקודמים, ראיתם את הסרט הזה, אפילו עם סיוע בכתיבה של ג'ו קרנהאן ושינוי הכרחי במושב הבמאי עם ביי הוחלף באדיל אל ארבי ובילאל פלאח, אם כי ביי עדיין מצליח לסמול את דרכו לתוך כמה שניות של זמן מסך גנוב.
לורן באלפה מספק את הניקוד המבשר רעות שנראה כעת העתק והדבק מכל סרט דומה מסוג זה בימינו, אם כי אפילו זה מואפל על ידי הרבה יותר מדי מקרים של סמית ולורנס שרים את הנושא Bad Boys, שבעצמו מתנגן ברקע לפחות פעמיים . אם אתה מעריץ מושבע של המנגינה העתיקה הזו, כנראה שאתה בפניםבנים רעים לחייםקהל היעד של, אבל כמי שנשרף מלראות יותר מדי פרקים שלשוטריםבמשך כל שנות העשרה שלי, כששמעתי את זה אפילו פעם אחת מיד גרם לזמן שביליתי במושב תיאטרון להרגיש לא פחות ממיושן.
בנים רעים לחיים: חזרה לאקשן של שנות ה-90
במובן זה,Bad Boys for Lifזה באמת נסיגה מושלמת לימים ההם של אקשן של שנות ה-90, מהרגע שבו לוגו הייצור המאובן של סימפסון/ברוקהיימר מתחיל. הקצב, למרות שהוא צריך קצת כוונון עדין, מאוזן למרבה המזל על ידי אקשן הגון והכימיה הבלתי ניתנת להכחשה של סמית' ולורנס, גם אם סמית' מאפיל בהרבה על לורנס במונחים של צלעות משחק.
ייתכן מאוד שזו אחת ההופעות הטובות והטבעיות יותר שלו בשנים האחרונות. אמנם, לורנס הוא לא הגרוע ביותר, אבל החזרה שלו לתפקיד מרקוס ברנט מרוויחה מאוד בכל פעם שהוא וסמית' חולקים את המסך. נראה שהדיאלוג, האיזון וההנאה הכללית חוזרים על עצמםילדים רעיםהאוכף לא יכול שלא להרגיש מדבק ביותר.
זה מרענן לראות את סמית' חוזר במידת מה לצורה, ואפילו את לורנס כשהוא מתיישב שוב בתפקידו המסחרי כעת כצד-מן שהפילמוגרפיה שלו לא מצליחה להימלט ממנו. בלי שניהם ביחד פעם נוספת,בנים רעים לחייםללא ספק יסתיים בעוד סרט, עוד דקירה בניסיון לקחת את סרטי האקשן שאהבנו לתקופה שבה אולי סרט כזה כבר לא יתאים באותה קלות.
קרא גם: בונג-ג'ון-הו עושה היסטוריה של אוסקר עם טפיל הסרט שלו
רגעי הפעולה המסעירים האלה לא עושים דבר כדי להציל את שאר השחקנים הממוצעים, אם כי אף אדם אחד מתחילתו ועד סופו לא נראה חסר עניין בעבודה שהוא עשה בכל רגע מסוים. זה אולי הכוח הגדול ביותר של הסרט, ברגע שהוא עוטף את עצמו סביב הקהל כמו שמיכה מוכרת ובעל נוסטלגיה לימים עברו. כאשר עלות הכרטיס אפשר היה להירגע בריגוש של סרט שנועד להגביר את המציאות לכמה שעות ולספק חוויה שהיא לא פחות מהנאה. זה לא נהדר, אבל כמו הזוג בעל השם שנשא את הזיכיון, זה עושה את העבודה.
מְמוּצָע
בלי שובם של וויל סמית' ומרטין לורנס,בנים רעים לחייםללא ספק יסתיים בעוד סרט, עוד דקירה בניסיון לקחת את סרטי האקשן שאהבנו לתקופה שבה אולי סרט כזה כבר לא יתאים באותה קלות.
