אוניברסלי מספר שבע - מחפש האמת
למספר האוניברסלי הזה של חודש פברואר 2021 יש שיר ייחודי שקורא למחפש האמת, למצפן הפנימי שלנו ולכוכב הצפון לזכור מי אנחנו באמת.
אם היסוד של מחפש האמת לא היה קיים כבר בתוכנו, לא היה נתיב חיים, מטרה, גילוי, התעוררות לחוכמה גבוהה יותר, או התגלות של חמלה.
מכיוון שהיסוד של מחפש האמת נמצא בתוכנו, יש בנו חלק שכבר יודע מי אנחנו באמת ורוצה להתעורר אל המסתורין האלוהי הזה. בגלל שזה חלק מאיתנו, אנחנו זומנים למסע של גילוי.
לכולנו יש סיפור ייחודי
לכולנו יש סיפור ייחודי... עם כל הפיתולים שהופכים את מסע חיינו למשכנע, הרפתקני, רומנטי ולפעמים בוגדני, וכל הנסיבות הללו מזדהות עם תדר התהודה שלנו. יש לנו מתנות, כישרונות, יכולות וכוחות-על שמעולם לא נועדו לשכב רדומים אלא להתגלות ולנצל את מיטב הפוטנציאל שלנו. מה שאנחנו עושים עם הנכסים האלה מותנה באיזו מידה אנחנו מטפחים את מטרתנו לחיות ולפעמים זה אומר לחקור את הפרמטרים העמוקים יותר של המסע של נשמתנו. את מחפש האמת שבתוכנו ניתן לזמן בכל עת, אך הקשבה ומעקב אחר ההדרכה הפנימית שלנו היא מיומנות שלוקחת זמן, תרגול ואמון.
למדתי להבין ולהאמין ברמה כזו או אחרת שסיפור חיינו לא באמת משנה או לפחות לא הפרטים כי התנאים החיצוניים של הסיפור שלי עשויים להיות שונים משלך. אני אוהב לספר סיפור אחר. סיפור של אנושיות. מדוברת בשפת הלב. משהו שכולנו אולי יכולים להבין.
שמעתי את הסיפור הזה בפגישת מדיטציה לא מזמן. מדובר בפסל בודהה מחימר מדהים, שגובהו היה למעלה מ-10 רגל ומשקלו לפחות 2 טון. הוא הוחזק במנזר בתאילנד, אך מפתחים מקומיים תכננו להרוס את המנזר כדי להתחמק לכביש מהיר חדש.
הנזירים ארגנו עגור שיבוא ויעביר את הבודהה למיקומו הבטוח החדש. כשהמנוף התחיל להרים את הפסל, הוא התחיל להיסדק. הצוות לא העריך את משקלו ורצו להגן על הפסל שלהם, הנזירים ביקשו מהיזמים להמתין עד שיוכלו להבין תוכנית טובה יותר מבלי לגרום נזק נוסף לפסל.
הצוות הוריד בחזרה את הפסל והחליט להביא מנוף חזק יותר למחרת. כדי להוסיף חטא על פשע, התחיל לרדת גשם, אז הנזירים נאלצו לכסות באהבה את הפסל ביריעות כדי להרחיק את הלחות.
מאוחר יותר באותו לילה, הנזיר הראשי הוציא את הפנס שלו ויצא כדי לוודא שהבודהא בסדר. כשאור הפנס האיר בסדק החימר, הוא ראה זיק... השתקפות של משהו מתחת למעטה החימר.
הוא התחיל לסתום בזהירות את רסיסי החימר והזיק הלך והתבהר. שעות לאחר מכן, הוא סיתת את כל החימר כדי לחשוף את נוכחותו של בודהה עשוי זהב מלא.
הנזיר חזר לספרי ההיסטוריה וגילה שהצבא הבורמזי פלש פעם לתאילנד ובגלל שהבודהא שלהם היה עשוי מזהב, הנזירים לא רצו שהצבא הבורמזי יבזוז אותו, אז הם כיסו את בודהה הזהב ב-12 אינץ'. של חימר. למרבה הצער, הנזירים נטבחו בפלישה, וסוד בודהה הזהב נשאר חבוי במשך מאתיים שנה.
כשנזירים ואנשים חדשים הגיעו דרך המנזר, כל מה שהם ראו היה איזה בודהה זקן ומאובק. הם לא הבינו את ערכו.
אז זה הסיפור שלי. יכול להיות שזה גם הסיפור שלך... נכון? לא משנה מאיפה אנחנו באים, או התנאים הסובבים אותנו, אנחנו ברמה כזו או אחרת מוסחים ממי שאנחנו באמת ובתוך הבלבול, אנחנו עושים מה שצריך כדי לברוח מהכאב שלנו, מהכאב של העבר, ההווה שלנו, ועתיד. בכך אנו מכסים את עצמנו בשכבות של פחד, חרטה וטינה ותוך כדי כך אנו מתחילים לשכוח מי אנחנו.
הסיפור הזה מזכיר לנו שלכולנו יש ערך מהותי. אין שום דבר רע איתנו.
יש סיבות למה דברים קוריםגדלתי להיות והרגשתי שונה מבני משפחתי. היו תקופות ארוכות שבכיתי כל יום כי לא הבנתי את העולם בו אני חי. נסוגתי מאנשים ומהחברה בכלל עד שלא יכולתי יותר ואז התחלתי לומר את דעתי. זה הכניס אותי לצרות רבות, אבל הצלחתי לשנות כמה דברים בתהליך. אף על פי כן, החיים היו קרב רגשי מתמיד. מרגישה שהייתי ארור אם אעשה זאת, וערור אם לא.
אם הייתי סותם את הפה שלי (כמו ילדה קטנה וטובה) ומאפשרת לדברים לקרות שהם לגמרי בניגוד לאמת שלי, הייתי מקבל כאבי בטן מלהחזיק את הרגשות שלי ואם הייתי מדבר עם אנשים, הם לקחו את זה כאתגר מוסרי גורם לעימות מיידי.
הפחד שמשהו לא בסדר איתי הוא הסיבה שהתחלתי לברוח מכאב, ומדוע הכוונות שלי היו כל כך מוטעות. בגלל שהייתי מבולבל ופחדתי מהכאב, ניסיתי בחוסר מיומנות לברוח ממנו, בעוד מה שעשיתי בעצם היה לכסות את מה שטהור וטוב בי.
נעלתי בתוכי את מה שניסיתי לברוח ממנו וממה רציתי לברוח?
הכאב של תחושת אי הבנה, בדידות ודחייה.
רציתי לברוח מהכאב שהרגשתי מהסיפור שהמצאתי על איך לא אהוב עלי כי הייתי שונה. שלא משנה כמה ניסיתי להשתלב במשפחתי, בבית הספר ובחברה בכלל, נכשלתי בכל ניסיון. הכל היה באשמתי, ולא ידעתי איך לשנות את זה.
כולנו נפגענו, דחינו, נטשנו ואכזבנו. כולנו הרגשנו כאב, צער וצער. עם זאת, אנחנו גם עמידים.
סוף סוף הבנתי שאין שום דבר רע איתי ומעולם לא היה. מתחת לכל התפיסות המוטעות, יש סיבות לכך שדברים קורים כמו שהם קורים, והגעתי לעולם הזה שלם עם כל המרכיבים הדרושים כדי לחיות את החיים שנולדתי ליצור.
נומרולוגיה מצרית מכבד את נתיב מחפשי האמת, המסע דרך גילוי עצמי, הגשמת הסכמי חיי הנשמה שלנו.
בתהליך זה, גיליתי שעצם התכונות שגרמו לי להרגיש שונה, היו הנכסים הגדולים ביותר שלי וכל האתגרים שלי הכינו אותי עם הכלים הדרושים כדי להגשים את מטרת חיי.
כל המחזורים, קווי הזמן, האנשים, המקומות, האירועים והנסיבות תוזמנו בקפידה על ידי נתיב חיי הנשמה שלי, וברגע שחישבתי את הטבלה הנומרולוגית שלי, כל החלקים בפאזל התאחדו בצורה כל כך יפה.
למדתי שכדי שאמשוך את האפשרויות הגבוהות ביותר שלי בחיים, אני צריך לגדל ולתחזק תחום די עתיר אנרגיה. זה דורש תרגול, מסירות ואמון ביקום מיטיב.
זה לא כל כך קשור ללמוד מי אני אלא לקבל, לאפשר ולדעת שאני כל הזמן משתנה, גדל ומתפתח. המסע לא נגמר לעולם.
מניסיוני, ברגע שהדלת הזו נפתחת, לעיתים רחוקות ישנה חזרה מפוכחת לאחור. מחפש האמת שבתוכנו, המצפן הפנימי שלנו וכוכב הצפון לעולם לא יטעו אותנו אלא יתמכו בנוף החיצוני שלנו עם ההדרכה והמשאבים הדרושים לקידום הצמיחה הרוחנית שלנו.
התהליך הכי מאיר עיניים כשאני עובד עם אנשים בתוכנית החונכות שלי הוא התרגול של העלאת שדה האנרגיה שלנו כדי להפוך, להתפתח ולמשוך אפשרויות מעבר למערכת האמונות היומיומית שלנו.
ברגע שאנו פותחים את עינינו וליבנו לפוטנציאל הגדול שלנו, אנו מתחברים לשפע הבלתי נמנע של יקום חסר גבולות.
הגדרת כוונות המבוססת על אמת עמוקה יותר על עצמנו מפעילה מומנטום של שפע וביטוי שזז די מהר.
זה דומה להוצאת סוס המירוץ מהשער.
סוג זה של מחויבות אינו מתאים לכל אחד. אלה שעבדו איתי יעידו על כמות הכנות, הנכונות, המשמעת והאהבה העצמית הנדרשת כדי לצמוח ביכולת זו. זה לא מיועד לנודד הרוחני אלא הוקם כדי לקדם את הלוחם הרוחני.
למי שסיימו את הלימודים, אני מצדיע לכם. למי שסקרן, אני מברך אותך!
אין דבר חזק יותר מאשר ללטש את בודהה הזהב שלנו, לפעמים צריך קצת חפירה, מחקר ועדינות אבל המסע פנימה תמיד טומן בחובו אוצר ששווה את המאמץ. אם תרצה מידע נוסף, אנא צור איתי קשר דרך האתר שלי .
שיהיה לך שבוע זהב. נמסטה'
