סלבריטאים
ג'יימס מנגולד ויו ג'קמן גרמו למעריצי אקס-מן לקפוץ מרוב שמחה לוגן היה מסוגל להציע להם. אפילו אמרו שהוא אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר עד כה. שניהם עבדו יחד כדי ליצור יצירת מופת אהובה על כולם. צעד מרכזי שנקטו אולפני פוקס ואולפני וולט דיסני היה המיזוג בין השניים כאשר הראשון נרכש על ידי האחרון.
הבמאי והשחקן ניסו שניהם כמיטב יכולתם כדי לוודא שהסרט קיבל דירוג R כדי להבטיח שלמות לקהל. אילו זה לא היה המקרה, עלילת הסרט הייתה סובלת מאוד. הרבה מחוץ לשפה ולאלימות משתנה בגלל רייטינג ומנגולד רצה להימנע מכך.
ג'יימס מנגולד עבד קשה מאוד כדי להחיות את סיפורו של וולברין באופן שייזכר לנצח. הסיפור שלו הוכיח את עצמו כיוצא דופן עם כמה מאמץ הושקע כדי להפוך את הסרט לטוב ביותר.
'בגלל שבשנייה שהזרוע השיווקית של סטודיו מבינה שהיא לא יכולה לשווק לילדים, קורים חמישה או שישה דברים יצירתיים. הסצנות יכולות להעמיק יותר, ויכולות להיכתב למבוגרים. לא רק שפה, לא רק [אלימות], כמו שאתה אומר, אלא הנושאים יכולים להיות מעניינים יותר, המילים שבהן אתה משתמש יכולות להיות מסובכות יותר. הרעיונות יכולים להיות מסובכים יותר'.
מנגולד פירט כיצד עצם העובדה שאם לסרט היה דירוג R, הוא ישנה הרבה דברים, ואם לא, אז הדברים יהיו הרבה יותר מסובכים. עין זה אך ורק עבור הילדים או קהל פחות בוגר יגביל אותם במונחים של כמה אפשר לחקור את הסיפור. אז הוא נעזר ב יו ג'קמן ודאג שהסרט יקבל את הדירוג הרצוי. למרות שזה נדיר לראות סרטי גיבורי על מקבלים דירוג R, לוגן נלחם וניצח.
ג'יימס מנגולד הסביר איך במהלך הזמן לוגן נוצר, הייתה תחרות רבה בכל הקשור לסרטי גיבורי על ואולפני פוקס לא היו חריגים ממנו. הם גם רצו לראות עוד צעצועים וסחורה, הם רצו להתחרות ביקום הקולנועי של מארוול והם רצו קהל מבוגר וגם קטן.
'אבל עד שהגענו לשוק, הדבר שאנשים הכי התעייפו ממנו היה הדבר שהסטודיו רצה לוודא שיש לנו מספיק ממנו. הדבר שהאולפן היה הכי מודאג ממנו - שזה סוג כזה של סרט פשע הונג קונג, סוג כזה של נואר יפני שעשיתי, היה כמעט הנכס הכי טוב שלנו'.
הם רצו לראות הרבה יותר CGI למרות הסרט שמנגולד חשב עליו. הרעיון שלו היה של סרט נואר יפני שהיה שולט בלב המעריצים. הוא אפילו הודה שהרעיון שלו היה חסד מציל עבורו לוגן וג'קמן.
מָקוֹר: מאורה של חנון