ביקורת סרט: המורה שלי לתמנון
בזמנים קשים מתמשכים, כמו שאנו חווים עקב המגיפה המתמשכת, מציאת בידור שיכול להרים אותנו רגשית ורוחנית מתגלה כשווה במיוחד. מאמר זה יסקור את הסרט התיעודי, My Octopus Teacher, אשר חולק את הקשר המדהים בין יוצר הסרטים הדרום אפריקאי קרייג פוסטר לבין תמנון מצוי החי ביער אצות מול חופי קייפטאון.
קרייג פוסטר
הסרט, שצולם ב-2010, עוקב אחר האינטראקציה בין קרייג לנקבת תמנון שהוא מוצא בצלילה חופשית ביער אצות בפאלס ביי, מפרץ נידח ליד קייפטאון. הוא מתחיל לצלול כדי לנסות לעזור לנווט משבר רוחני אישי שגרם לו להרגיש חסר מטרה למרות שהייתה לו קריירה מצליחה כיוצר סרטים דוקומנטריים. הוא ידוע בעיקר בזכות סרטו משנת 2000, הריקוד הגדול: סיפור צייד, וסרטו משנת 2010, My Hunter's Heart, שם למד טכניקות מעקב אחר חיות מאנשי הסאן של מדבר קלהרי.
הסרט התיעודי מכסה שנה אחת של זמן, תוחלת חייו של תמנון, ואת חייו של התמנון שהוא מתיידד. הסרט הוא צלילה עמוקה ברמות רבות: ידידותו עם התמנון, הקשר שלו עם עולם הטבע והקשר שהוא יוצר עם בנו במהלך חקר יער האצות והאינטראקציות עם התמנון.
הצילום של הסרט עוצר נשימה, ופוסטר מעביר את הצופה לחלוטין לעולם התת-ימי שהוא חוקר ומשתף עם התמנון. כמו רוב הסרטים הדוקומנטריים, הקצב איטי ויציב, שוזר חוויות ורגשות מורכבים לתוך השעה וחצי המלאות.
התמודדות עם משבר רוחני
אולי המתנה הגדולה ביותר של הסרט, מנקודת מבט רוחנית ובריאותית, היא הנכונות שלו לחלוק את הספירלה הרגשית שלו אל תוך שחיקה ודיכאון לאחר שחי ותיעד חיים של סכנה קיצונית, שכללו שחייה עם כרישים לבנים והימצאות בסביבה כמה מהטורפים המסוכנים ביותר בעולם בדרכים מסוכנות באמת.
המאמץ שלו לעבוד על החלמה מדיכאון דרש הבנה אינטואיטיבית של כוח הריפוי של המים, במיוחד האוקיינוס. כיוון שגר בחוף דרום אפריקה, הוא ידע על אזור מבודד מאוד בו יוכל לצלול בהסתגרות יחסית, דבר שהחל לעשות כפתרון טיפולי לשחיקה ולדיכאון שלו.
חיבור עם התמנון
זה היה במהלך אחת מחוויות הצלילה שלו כאשר הוא נתקל בתמנון והחל להתבונן ולבסוף ליצור איתה אינטראקציה. הוא נזהר מאוד לא להפריע למערכת האקולוגית או באמת לעשות מאמץ גלוי לעסוק בתמנון. הוא פשוט היה מבקר ומתבונן, עד שיום אחד היא בחרה ליצור איתו אינטראקציה.
החלק האמצעי של הסרט מכסה את האינטראקציה של כמעט שנה ואת התגליות שפוסטר מגלה על התמנון והמערכת האקולוגית שבה היא מתגוררת. ההשפעה העמוקה של מערכת היחסים ביניהם הובילה אותו ליצור את פרויקט Sea Change (https://seachangeproject.com/), המדגיש את מערכות היחסים בין החיים והמערכות האקולוגיות, ואת ההשפעה והזדמנויות הלמידה של האדם אם נבחר לראות את עצמנו כחלק מה- המערכת האקולוגית הכוללת של כדור הארץ ואינה נפרדת או מנותקת מהסביבה שלנו.
משפחה וחיבור עם בנו
בחלק האחרון של הסרט בנו, טום, מתחיל לצלול איתו. צילום בסיטואציות פחות בוגדניות אפשר כמובן לבנו לחלוק חוויה מבלי להתמודד עם אותם סכנות שאביו בחר לחקור בעבודתו הקודמת. בדרך חשובה נוספת, הסרט מראה את הכוח המרפא של חוויות משותפות ומזכיר לנו שהורים מתמודדים עם מאבקים אישיים שיכולים לבטל או להעמיק את הקשרים המשפחתיים.
הקשר ההולך וגדל בין אב לבן הוא עוד היבט חיובי ומחמם את הלב בסרט. אמנם חלק זה של הסרט אינו תופס חלק ניכר מהצילומים, אך זהו זרם תת-זרם שממסגר את הסרט בהתחלה וזוכה לביקור כראוי בסופו.
אם תרצו לצפות בסרט מדהים באמת, של יוצר ומספר סיפורים מחונן, אז בהחלט תרצו לצפות בסרט התיעודי הזה. הסרט גם נוגע ברבים מהנושאים האנושיים והרוחניים שהופכים את החיים לשווים לחיות ולחוות. הנכונות של פוסטר לתעד חלק כל כך אינטימי מחייו, וכל כך טוב, היא באמת מתנה לכל צופה.
