סקירה: סופרמן: איש המחר
מאז יציאת הסרט המרגש של DC ו-Warner Animation,Justice League Dark: Apokolips War. נותרנו לתהות מה יהיה הצעד הבא של המפתחים, אבל נראה שאין שום סימן ליקום מחובר אחר. וזה בסדר, בלי קשר להיעדר יקום מקושר אנחנו עדיין מעוניינים בכל פרק חדש. לצערי,סופרמן: איש המחראולי זה לא המקום הנכון להתחיל בו.
קרא גם: 10 פרקי הסופרמן הטובים ביותר בסדרת האנימציה
הסיפור מקבל השראה מהרומן הגרפי,סופרמן: חייזר אמריקאייצא ב-2015 ונכתב על ידי מקס לנדיס. למרות שחשבו שזה יכול להיות עוד סיפור מקור לאיש הפלדה, זה מאוד זה אבל מסופר אחרת ממה שאנחנו משתמשים בו. קלארק קנט צעיר מתחיל כמתמחה ב-Daily Planet, אך לא גילה את מלוא הפוטנציאל של היכולות הללו. התגליות הללו מתגלות במהירות כאשר אסונות שנגרמו על ידי לקס לות'ר מאלצים את קלארק להגיב ולנצל חלק מכוחותיו. כוחו מתממש במלואו כאשר צייד הראשים לובו מגיע למטרופוליס כדי לצוד את הקריפטוניה האחרון. במהלך העימות שלו עם לובו שחקנים רבים אחרים לוקחים תפקיד בפיתוח הלקחים והצמיחה במסע של קלארקס להפוך לסופרמן. שחקנים כמו Martian Manhunter שלוקח על עצמו את התפקיד של מנטור ומורה לקלארק, ועוזר לו לפתוח את הסודות לעברו ולמקור היכולות שלו. כמו גם רודי ג'ונס הפיכתו לטפיל, שנקלע לתאונה במהלך הקטטה של סופרמן ולובו ונותן לו את היכולת להעלים את הכוח והחיים של כל דבר או כל מי שהוא נוגע בו. כשטפיל הופך ליותר ויותר חזק מלינוק את החיים מכל מה שסביבו, סופרמן ומאדים מאנהאנטר חייבים לעבוד עם לקס לות'ר כדי להבין איך לעצור יצור בלתי ניתן לעצירה.
נתחיל מהצדדים החיוביים של הסרט. האנימציה היא משהו חדש וייחודי למה שאנחנו משתמשים בו גם כשזה מגיע לסרטי האנימציה האחרים של DC, למרבה המזל זה עובד כל כך טוב. שילוב קווים עבים ומודגשים הדומים לסגנון אנימה של אנימציה, שבאופן מפתיע עובד עבור דמות כמו סופרמן. דארן כריס לוקח על עצמו את התפקיד של סופרמן והשחקן הצעיר הגיוני לגרסה של קלארק קנט שעליו הולכים היוצרים. אלכסנדרה דאדריו משחקת בתור לויס ליין, נותנת הופעה שגורמת לנו להיות יותר ויותר סקרנים לגבי הפוטנציאל של שימוש בה בגרסת לייב אקשן של ליין. הבחירה המעניינת ביותר שהופכת לתמורה עצומה היא זכרי קווינטו בתפקיד לקס לות'ור, במיוחד לאחר הבחירה המפלגתית להשתמש בריין ווילסון בתור המוח הפלילי בארבעת סרטי האנימציה האחרונים של DC. בחירת ליהוק מצוינת נוספת בסרט מגיעה גם מריאן הרסט בתור לובו ואייק עמדי בתור צייד המאדים. כל דמות גם מאופיינת היטב, ההחלטות שהיא מקבלת והתגובות לסיטואציות מסוימות מרגישות מדויקות לדמות. למרבה הצער, כאן נעצרות היתרונות של הסרט.
הגיע הזמן להיכנס לדברים השליליים, ויש יותר מהם מאשר חיוביים. אם לומר זאת בצורה חדה, הסרט פשוט משעמם. לסרט התחלה איטית מאוד ושעורה תופסת תאוצה לקראת אמצע הסרט. אני מבין שהדמויות שלנו חייבות להתבסס תחילה לפני שמשהו מעניין יקרה, אבל זה מה שלא מתממש כאן, אפשר לספר על קלארק קנט והשינוי שלו לסופרמן בצורה הרבה יותר מסקרנת, פשוט קחו למשל את סמולוויל... או לפחות ארבע העונות הראשונות. חלק גדול מהסרט פשוט מרגיש מאוד תפל, החל מהעיצוב של מטרופוליס שאין הרבה ממנו. מטרופולין צריכה להיות עיר גדולה, עמוסה ותוססת, אבל בסרט הזה לכל בניין יש את אותו עיצוב ולפעמים הוא מרגיש לא מיושב. יתר על כן, אני מבולבל אם יש הרבה ציון. מה שאולי לא נראה כמו פרט חשוב מאוד, אבל ציון יכול ליצור או לשבור סרט. קחו לדוגמה את איש הפלדה, אחד החלקים הטובים ביותר בסרט סופרמן ההוא היה השימוש במוזיקה בסצנות כדי להגביר את מתח הרגש שאנו כקהל אמורים להרגיש. בואו נעבור כעת אל האנטגוניסט הראשי של הסרט, טפיל. נראה כי טפיל תמיד הוא נבל-על לא מוערך, כאשר הוא למעשה אחד המעניינות והחזקות ביותר של גלריית האודמים של סופרמן. היכולת לקחת את הכוח והאנרגיה של כל מי שהוא נוגע בו תמיד הפכה ליריב מעניין לסופרמן. דוגמה מצוינת היא המראה שלו שלסופרמן: סדרת האנימציה, אדם חכם ואינטליגנטי שיודע להתקרב לסופרמן, מה שמאלץ את סופרמן להמציא דרך אחרת לעצור אותו במקום פשוט להכות אותו באדמה. באיטרציה הזו, יש לו את אותן יכולות אבל הוא יכול גם לקחת את האנרגיה מכל דבר אחר שהוא נוגע בו. מה שהופך אותו לישות העל הענקית הזו, הוא ממש שואב את כוחות סופרמן פעמיים. הטפיל הופך לעוצמתי עד כדי כך שהוא בלתי ניתן לעצירה, מה שמעלה את ההימור ולעתים קרובות גורם לסיפור מעניין. אבל התוצאות שמובילות למותו פשוט לא מכילות דרמה או אינטנסיביות לסרט, מה שמוסיף עוד איכות משעממת לסרט.
בעוד שההופעות המגוונות, עיצובי הדמויות, הקאסט הקול והאנימציה משתלבים יפה, שאר הסרט לא מסתדר עם הרזולוציה האסתטית והמשעממת שלו. גם לסרט היה הרבה מה לחיות, במיוחד בעקבותיוJustice League Dark: Apokolips War. עם זאת, הפך לסטנדרט מסוים למה שאנו מצפים מ-DC ו-Warner Animation וזה לא זה. למרות הכישלון, תמיד נחזור לצפות בסרטים הללו ולראות את ספרי הקומיקס האהובים עלינו מתעוררים לחיים באמצעות אנימציה. אנחנו עדיין מצפים לעיבוד המיוחל שלבאטמן: ליל כל הקדושים הארוך, לפי שמועות ישוחרר ב-2020.
