ביקורת סרט: Inside Out
בזמנים קשים מתמשכים, כמו שאנו חווים עקב המגיפה המתמשכת, מציאת בידור שיכול להרים אותנו רגשית ורוחנית מתגלה כשווה במיוחד. מאמר זה יסקור את סרט Pixar Inside Out, שיצא ב-2015.
תַקצִיר
Inside Out הוא סרט שאפתני מכיוון שהוא עוסק בהתמודדויות הרגשיות של הדמות הראשית, ריילי בת ה-11, על ידי התבוננות בחוויותיה מבעד לעדשות של חמישה רגשות: שמחה, עצב, כעס, פחד וגועל. כל רגש מקודד בצבע ומאויש בסרט, ומדובב על ידי צוות אנסמבל מרשים.
- ג'וי/איימי פוהלר
- עצב/פיליס סמית'
- כעס/לואיס בלאק
- פחד / ביל האדר
- גועל נפש/מינדי קאלינג
העיקר הקריטי של הסרט כרוך במעבר משפחתה של ריילי לסן פרנסיסקו לעבודתו החדשה של אביה, מה שמרגיז את חייה באופן משמעותי, ומוביל אותה למצב של דיכאון. המבט על החוויה דרך עולמה הפנימי הוא אקט מדהים של סיפור, המועבר בצורה מבריקה באמצעות אנימציה מהממת.
ככל שהעלילה מתקדמת, ריילי נופלת יותר למצב מדוכא והיבט ההרפתקאות של הסיפור גורם לג'וי לרדוף אחרי עצבות במאמץ לרפא את ריילי ולהחזיר אותה לדרך רגשית בריאה. באמצעות סדרה של פיתולים צפויים אך מנווטים היטב, ג'וי מצליחה לגרום לעצב להשתלב מחדש בקבוצה הרגשית ולבנות אי חדש של חוויות רגשיות הקשורות לחיים החדשים בסן פרנסיסקו.
בנוסף, בסוף הסרט, אנו מתחילים לראות את המעבר מגיל טרום ההתבגרות לטווח הרגשי המורכב יותר של התבגרות מלאה המתקרבת, שהוא גם שינוי מבריק לפיתוח הדמויות שיכול בקלות להפוך לסרט שני, אם ייעשה אי פעם.
אין ספק שהמגיפה גורמת למצוקה פסיכולוגית אדירה לכל קבוצות הגיל. כל רמה של התפתחות פסיכולוגית מתמודדת עם מתח ומשבר באופן שונה ובהתאם לרמת ההתפתחות שלהם. הצפייה בסרט הזה מספקת סוג של תובנה מאיר עיניים וחודרת באופן שספר על פסיכולוגיית ילדים לא יהיה.
אם יש לזכור שמטריצת הרגשות המוצגת בסרט כוללת רק חמישה רגשות, היא כן עוזרת לנו להבין עד כמה כולנו יכולים להרגיש מבולבלים במצבים שונים, אבל במיוחד כזו שיוצרת לחץ משמעותי, כמו סרט.
עבור ילדים רבים, המגיפה הביאה עצירה לחיי היומיום שלהם, ואילצה אותם ללכת לבית הספר מהבית ומהאינטרנט. השינוי הפתאומי והמתמשך הזה דומה מאוד לסוג השינוי בו נתקלת הדמות ריילי בסרט. למעשה, הדפוס של מצוקה רגשית ממצב של נורמליות - חייה של ריילי במינסוטה, לאחד של חדשנות דרמטית, שחיה בקליפורניה - יתאים את ההפסקה עם הנורמליות - ללכת לבית הספר באופן אישי למעבר הקשה לחדש שונה מאוד. רגיל, עושה בית ספר מהבית.
סביר מאוד שרבים מהילדים באותו גיל כמו הדמות בסרט נאלצים לעבד ועבדו בשינויים רגשיים דומים. עד סוף הסרט, אנו רואים מה מעורר תקווה לגבי הרוח האנושית, חוסנה ויכולת ההסתגלות שלה.
אנו רואים גם את הערך של רמות שונות של תמיכה, משפחתית ומקצועית. יש מעט אתגרים קשים יותר, עבור כולם, הורים וילדים, מאשר, כמבוגר, להיקלע למגיפה יחד עם ילדיכם, אך עדיין צורך להיות העוגן שלהם בזמן שאתם, בעצמכם, עשויים להרגיש נסחפים באותה מידה.
אני ממליץ בחום על הסרט הזה, הן כיועץ רוחני והן כהורה. אני, בעצמי, התחברתי מאוד לסרט בגלל המהלכים הרבים שלי במהלך חיי, שכמה מהם התרחשו כשהייתי כמעט בגיל של ריילי. כשהייתי בן תשע, המשפחה שלנו עברה מצפון קרולינה למסצ'וסטס בגלל שינוי עבודה עבור אבי. זה היה הלם תרבות לא פחות ממה שחוותה ריילי במעבר ממינסוטה לקליפורניה.
למעשה, ארבע שנים מאוחר יותר, עברנו חזרה ממסצ'וסטס לצפון קרולינה, כשהייתי בן 13, והשינוי הרגשי היה צורם ומורכב לא פחות בגלל גילי. למען האמת, אני חושב ש-Inside Out הוא סרט מתקדם בכל עת. הייצוגים הפסיכולוגיים מפותחים היטב ומועברים במומחיות, והתזכורת שבידור יכול להיות אחד הכלים הטובים ביותר להעברת רעיונות חשובים עמוקים לאנשים בצורה מאוד מעכלת ושימושית.
